שלמה המלך ידע משהו שאנחנו עדיין מנסים להבין

מטוסים שחוצים יבשות, מחשבים שמבצעים מיליארדי פעולות בשנייה ותגליות שמשנות את כל מה שחשבנו על היקום. העולם שלנו מלא בחידושים, עד שקשה לדמיין כיצד נראו החיים לפני מאה שנה בלבד. ובכל זאת, לפני אלפי שנים נכתב בספר קהלת משפט שנשמע כמעט מנוגד לכל מה שאנחנו מכירים: "אין כל חדש תחת השמש".

האם שלמה המלך התכוון ששום דבר חדש אינו יכול להיווצר? ואולי ההבחנה החשובה היא בין דבר שאנחנו ממציאים לבין דבר שהיה קיים תמיד, ורק עכשיו הצלחנו לגלות?

זו נקודת המוצא של ההרצאה ה-12 והאחרונה בסדרת From Infinity to Man. אדוארד שיפרין, דוקטור לכימיה פיזיקלית, סופר ומפתח גישת Kabbalah of Information (תורת המידע הקבלית), חוזר אל אחת השאלות העתיקות בפילוסופיה: האם המתמטיקה היא יצירה אנושית, או מערכת של אמיתות שקיימת גם ללא האדם?

כבר ביוון העתיקה הציע אפלטון שהעולם שאנחנו רואים אינו המציאות היחידה. לפי תפיסתו, מעבר לעצמים המוחשיים קיימות אידיאות, צורות מופשטות שאינן תלויות בדבר מסוים או באדם שחושב עליהן.

אפשר לחשוב על משולש. אנחנו מסוגלים לצייר משולשים בגדלים ובצורות שונות, אבל התכונות המתמטיות שלהם אינן משתנות בהתאם לעיפרון או לדף שעליו ציירנו. האם התכונות האלה קיימות רק במחשבתנו, או שאנחנו מגלים משהו שאינו תלוי בנו?

השאלה הזאת מקבלת משמעות מיוחדת כשבוחנים את ההיסטוריה המדעית. במאה ה־19 אפשרו חישובים מתמטיים לחזות את קיומו של כוכב הלכת נפטון, עוד לפני שנצפה. גם גלי הכבידה נבעו ממשוואות תורת היחסות הכללית של איינשטיין עשרות שנים לפני שהתגלו ישירות.

הדוגמאות האלה ממחישות את כוחה של המתמטיקה לתאר את העולם ואף לחזות תופעות שעדיין איננו מכירים. הפיזיקאי יוג'ין ויגנר אף הקדיש מאמר מפורסם ליעילותה יוצאת הדופן של המתמטיקה במדעי הטבע.

אבל למה היא מצליחה לעשות זאת?

כאן מציע מחבר הספר From Infinity to Man את הפרשנות שלו. על פי תורת המידע הקבלית, אותיות, מספרים וכוח הם מרכיבים יסודיים במבנה המציאות. לכן, לטענתו, המתמטיקה מצליחה לתאר את הטבע משום ששניהם מבוססים על אותם עקרונות של מידע ויחסים.

במקום לחשוב על רעיון מתמטי כהמצאה שנוצרה מאין במוחו של אדם, הוא מציע לראות בו אפשרות שכבר קיימת ב"מרחב המידע", גם אם איש עדיין לא גילה אותה.

זו אינה טענה שמבטלת את היצירתיות האנושית. להפך: לפי תפיסתו, היכולת לזהות קשרים חדשים, לשלב רעיונות ולהגיע לתגליות היא הדרך שבה האדם מרחיב את גבולות הידוע לו.

בהרצאה מוזכרים גם משפטי אי-השלמות של המתמטיקאי קורט גדל, שהראו כי במערכות פורמליות עקביות ועשירות מספיק קיימות טענות שלא ניתן להוכיח או להפריך באמצעות כללי המערכת עצמה. עבור שיפרין, זו נקודת מוצא למחשבה על מגבלות הידע האנושי ועל האפשרות שהמציאות רחבה יותר מכל מערכת כללים שאנחנו מסוגלים לנסח.

החיבור בין מתמטיקה, קבלה ומרחב המידע הוא פרשנות פילוסופית שמציע החוקר, ולא מסקנה מדעית שהוכחה.

וכך חוזרים אל דבריו של שלמה המלך. אולי "אין כל חדש תחת השמש" אינו אומר שהעולם הפסיק להתחדש, אלא שמה שאנחנו מגלים היום היה אפשרי מאז ומתמיד. ובמובן הזה, כל תגלית חדשה היא גם הזמנה להמשיך לחפש את מה שעדיין איננו יודעים.

עוד מעולמו של אדוארד שיפרין

לספרים, למוזיקה ולתכנים נוספים של אדוארד שיפרין, בקרו בערוצים הרשמיים:

פייסבוק | יוטיוב | אינסטגרם | ספוטיפיי | סאונדקלאוד | ספרים באמזון