כשאנחנו שומעים את המילה "נס", אנחנו בדרך כלל חושבים על אירוע שמנוגד לכל מה שאנחנו יודעים על העולם. ים שנחצה לשניים, תופעה שאין לה הסבר או התרחשות שנראית בלתי אפשרית. אבל האם נס חייב להפר את חוקי הטבע? ואולי מה שנראה לנו בלתי אפשרי הוא דווקא אירוע שאיננו מבינים עד הסוף כיצד התרחש?
בהרצאה האחת עשרה בסדרת From Infinity to Man, אדוארד שיפרין, דוקטור לכימיה פיזיקלית, סופר ומפתח גישת Kabbalah of Information (תורת המידע הקבלית), מציע פרשנות אחרת למושג הנס. כדי להסביר אותה הוא נעזר באחד הניסויים המחשבתיים המפורסמים בתולדות הפיזיקה, ומחבר בין שאלות על הסתברות, אנטרופיה והתערבות אלוהית.
השד של מקסוול והדלת הקטנה ששינתה הכול
בשנת 1867 הציג הפיזיקאי ג'יימס קלרק מקסוול ניסוי מחשבתי מסקרן. הוא דמיין מכל המחולק לשני תאים, ובתוכו מולקולות גז הנעות במהירויות שונות. בין התאים נמצאת דלת זעירה, ולידה יצור דמיוני שמסוגל לעקוב אחר כל מולקולה ולהחליט מתי לפתוח אותה.
היצור, שקיבל לימים את הכינוי "השד של מקסוול", מאפשר למולקולות המהירות לעבור לכיוון אחד ולאיטיות לכיוון השני. כך, לכאורה, אפשר ליצור הפרש טמפרטורות בין שני התאים בלי להשקיע עבודה, בניגוד למה שנראה כמתחייב מהחוק השני של התרמודינמיקה.
אלא שהפתרון המדעי לפרדוקס טמון במידע. כדי לפעול, השד חייב למדוד, לעבד ולשמור מידע על תנועת המולקולות. כאשר מביאים בחשבון את כל המערכת, לרבות העלויות הפיזיקליות של עיבוד ומחיקת מידע, החוק השני אינו מופר.
מבחינתו של מחבר הספר From Infinity to Man, הניסוי הזה מעורר שאלה רחבה יותר: האם גורם שמחזיק במידע רב יותר מסוגל לשנות את התוצאה של תהליך, גם בלי לבטל את חוקי הטבע?
הנס אינו הפרת הסדר, אלא אפשרות נדירה
על פי הפרשנות שמציג החוקר, נס אינו בהכרח שבירה של חוק פיזיקלי. הוא מתאר אירוע נדיר ובעל תכלית, שנוצר באמצעות בחירה מכוונת באחת האפשרויות הקיימות במציאות.
לגישתו, ההבדל בין אירוע מקרי ויוצא דופן לבין נס אינו רק הסיכוי להתרחשותו, אלא גם המשמעות והתכלית המיוחסות לו.
כדי להמחיש זאת הוא נעזר בדוגמה פשוטה: עלה נושר בדרך כלל בסתיו, אבל אדם יכול לקטוף אותו מהעץ כבר בקיץ. חוקי הטבע לא הופרו, ובכל זאת התוצאה השתנתה בעקבות פעולה מכוונת.
שיפרין מרחיב את הרעיון אל מושג הבריאה המתמשכת בקבלה. לפי תפיסתו, אם המציאות מתקיימת באמצעות עיבוד מתמיד של מידע, אפשר לחשוב על נס כעל שינוי מקומי וחריג באופן שבו המידע הזה מעובד, המאפשר למצב נדיר להתממש בזמן ובמקום מסוימים.
זוהי הצעה פילוסופית ותיאולוגית, לא הוכחה מדעית לקיומם או למנגנון פעולתם של נסים. הניסוי של מקסוול מלמד על הקשר בין מידע לתרמודינמיקה, אך אינו מאשש התערבות אלוהית.
דווקא ההבחנה הזאת הופכת את השאלה למעניינת: אולי חלק ממה שאנחנו מכנים בלתי אפשרי קשור לגבולות הידע שלנו, ואילו המשמעות שאנחנו מעניקים לאירועים נוגעת כבר לאמונה ולדרך שבה אנחנו מפרשים את העולם.
עוד מעולמו של אדוארד שיפרין
לספרים, למוזיקה ולתכנים נוספים של אדוארד שיפרין, בקרו בערוצים הרשמיים:
פייסבוק | יוטיוב | אינסטגרם | ספוטיפיי | https://bit.ly/4zelQEr| ספרים באמזון