כולנו מכירים את הרגע הזה. אנחנו יודעים מה הדבר הנכון לעשות, אבל משהו מושך אותנו לכיוון אחר. לפעמים זו החלטה קטנה שאנחנו מצדיקים לעצמנו, ולפעמים בחירה שמשפיעה על אנשים אחרים ומשנה את מהלך חיינו. השאלה מדוע בני אדם בוחרים לפעול בניגוד למה שהם מאמינים בו מעסיקה פילוסופים, אנשי דת וחוקרים כבר אלפי שנים.
בהרצאה העשירית בסדרת From Infinity to Man, אדוארד שיפרין, דוקטור לכימיה פיזיקלית, סופר ומפתח גישת Kabbalah of Information (תורת המידע הקבלית), מציע דרך אחרת להתבונן ברוע. באמצעות שילוב בין מושגים מהקבלה ומתורת המידע, הוא מבקש להסביר כיצד בחירות מוסריות עשויות לבטא שינוי במקומו של האדם בתוך מערכת רחבה של קשרים ומשמעויות.
הרוע אינו דבר, אלא כיוון של תנועה
במסורת הקבלית מופיעים מושגים כמו "קליפות" ו"סטרא אחרא", המתארים את הצד האחר, המנוגד לקדושה. בתורת המידע הקבלית מקבלים המושגים הללו משמעות נוספת.
לפי הפרשנות שמציג שיפרין, הרוע אינו חומר מסתורי או כוח עצמאי שהוכנס לבריאה. הוא מתאר כיוון של תנועה במרחב המידע, שמתרחש כאשר האדם מתרחק מהציוויים האלוהיים ופועל בניגוד להם.
מחבר הספר From Infinity to Man מציע להבחין בין מחשבה או מושג הקשורים לרוע לבין הפיכתם למעשה. במסגרת תפיסתו הדתית, הפרת אחת ממצוות התורה היא הקריטריון שמגדיר מעשה רע, ואילו המצוות משרטטות את גבולות הפעולה המותרת.
הוא מתאר גם מעין תמונת ראי: מול כל מצווה קיימת האפשרות לפעול בניגוד לה. כך, בתוך אותו מרחב של אפשרויות, האדם יכול לבחור אם לפעול בהתאם לציווי או לסטות ממנו.
אבל מדוע נדמה שלפעמים דווקא הדרך השלילית מציעה אפשרויות רבות כל כך?
למה לרוע יש כל כך הרבה פנים?
כדי להסביר את הרעיון נעזר החוקר במושג האנטרופיה מתורת המידע, הקשור לאי־ודאות ולמגוון האפשרויות במערכת.
לדבריו, בעוד שהתנהגות בהתאם לכללים מוסריים מסוימים מצמצמת את אפשרויות הפעולה, הפרתם יכולה להתבטא בדרכים רבות ושונות. הוא מדגים זאת באמצעות הנאמנות בנישואים, שהיא מצב בעל גבולות מוגדרים, לעומת הדרכים הרבות שבהן אפשר להפר אותה.
מכאן נובעת הטענה הפילוסופית שלו שלרוע יש, במובן מסוים, אנטרופיה גבוהה יותר. אין פירוש הדבר שמדובר במדידה מדעית של טוב ורע, אלא בשימוש במושג מתחום המידע כדי לתאר מגוון רחב של אפשרויות מוסריות.
דווקא כאן מופיעה אחת הנקודות המעניינות בהרצאה: האפשרות לשנות כיוון. בתורת המידע הקבלית, תשובה אינה רק חרטה על מעשה שכבר נעשה, אלא תנועה ממשית במרחב המשמעות, התרחקות ממעשים שליליים וחזרה אל דרך אחרת.
כדוגמה מביא אדוארד שיפרין את דמותו של לבן המקראי, המתואר כאדם בעל כוונות שליליות, אך גם כמי שמברך את נכדיו. לפי פרשנותו, הרגע הזה ממחיש כיצד גם אדם שהתרחק מן הטוב יכול לפנות לכיוון שונה.
החיבור בין אנטרופיה, מצוות ומוסר הוא חלק מתפיסתו הרוחנית של שיפרין, ולא מודל מדעי מאומת להתנהגות אנושית. ובכל זאת, הוא מעורר מחשבה על כוחן של החלטות: הדרך שבה אנחנו פועלים היום אינה חייבת לקבוע את הדרך שבה נפעל מחר.
עוד מעולמו של אדוארד שיפרין
לספרים, למוזיקה ולתכנים נוספים של אדוארד שיפרין, בקרו בערוצים הרשמיים:
פייסבוק | יוטיוב | אינסטגרם | ספוטיפיי | סאונדקלאוד | ספרים באמזון