כמה מידע יש במילה אחת? התשובה מפתיעה

אנחנו שולחים הודעות, קוראים חדשות, מקבלים החלטות ומנהלים שיחות לאורך היום. מידע מגיע אלינו מכל כיוון, אבל לא כל מסר משפיע עלינו באותה מידה. לפעמים משפט קצר יכול לשנות את מצב הרוח שלנו, לעורר זיכרון או להוביל להחלטה חשובה, בעוד עמוד שלם של מילים עשוי להישכח כעבור דקות. אז מה בעצם הופך מידע לבעל משמעות?

זו השאלה שעומדת במרכז הרצאתו השנייה של אדוארד שיפרין, דוקטור לכימיה פיזיקלית, איש עסקים וסופר, שפיתח את גישת Kabbalah of Information (תורת המידע הקבלית). באמצעות חיבור בין תורת המידע המודרנית למושגים מהקבלה, שיפרין מבקש לבחון לא רק כמה מידע אנחנו מקבלים, אלא גם כיצד נוצרת משמעות ומה מקומה בהבנת המציאות.

בשנת 1948 פרסם המתמטיקאי קלוד שאנון את עבודתו פורצת הדרך על התיאוריה המתמטית של התקשורת. עד אז, המושג "מידע" היה קשה לכימות. שאנון הראה כיצד אפשר למדוד מידע באמצעות הסתברויות, והניח את היסודות לתחום שמאפשר כיום להעביר נתונים בצורה יעילה ואמינה.

אחד המושגים המרכזיים בתיאוריה הוא "אנטרופיה", המתארת בהקשר הזה את מידת אי-הוודאות לגבי תוצאה אפשרית.

כדי להבין זאת, דמיינו הטלת מטבע. אם שני הצדדים שלו זהים, אנחנו יודעים מראש מה תהיה התוצאה ואין כמעט אי-ודאות. לעומת זאת, כאשר מדובר במטבע רגיל והוגן, יש שתי תוצאות אפשריות בעלות הסתברות שווה. במקרה כזה, אי-הוודאות גדולה יותר.

העיקרון הזה מאפשר למדוד את המידע הכרוך בתוצאות אפשריות, אבל הוא אינו מספר לנו בהכרח מה המשמעות שלהן. הודעה שמכילה שתי מילים בלבד יכולה להיות בעלת משמעות אישית עצומה, גם אם מבחינה טכנית היא קצרה בהרבה ממסמך ארוך.

כאן מציג שיפרין את אחד הרעיונות המרכזיים בגישתו: ההבחנה בין הכמות של המידע לבין המשמעות שהוא נושא.

הוא משתמש במושג "אנטרופיה סמנטית" כדי לתאר את מגוון הפירושים האפשריים של מסר. הוראה טכנית מדויקת, למשל, אמורה להשאיר מעט מאוד מקום לפרשנות. לעומתה, שורה בשיר יכולה לעורר אצל אנשים שונים מחשבות ורגשות שונים לחלוטין.

לפי שיפרין, ההבחנה הזאת חשובה גם כשמנסים להבין את הבריאה. הוא מציע לראות במציאות מערכת שבה מידע אינו רק רצף של סימנים או נתונים, אלא קשור למבנים, ליחסים ולמשמעות.

בהמשך הוא קושר את הרעיון גם למסורת הקבלית ולסיפור אדם הראשון. בפרשנותו, המעבר לעולם שבו האדם נדרש לעבודה ולמאמץ משקף את הקשר שבין יצירת סדר, צמצום אי ודאות והשקעת אנרגיה.

מדובר בפרשנות פילוסופית ורוחנית שמציע שיפרין, ולא במסקנה מדעית הנובעת מחוקי התרמודינמיקה או מתורת המידע.

בעולם שבו כמות המידע הזמינה לנו רק הולכת וגדלה, ההבחנה בין נתונים למשמעות נעשית מעניינת במיוחד. כי אולי השאלה החשובה אינה רק כמה מידע אנחנו מסוגלים לקבל, אלא מה אנחנו מצליחים להבין מתוכו, ואיך ההבנה הזאת משפיעה על הדרך שבה אנחנו רואים את העולם.

עוד מעולמו של אדוארד שיפרין

לספרים, למוזיקה ולתכנים נוספים של אדוארד שיפרין, בקרו בערוצים הרשמיים:

פייסבוק | יוטיוב | אינסטגרם | ספוטיפיי | סאונדקלאוד | ספרים באמזון